שיפרה משתפת ומספרת על חוויותיה בעיר:'' אז בזמנו, קניית מצרכי המזון והלבוש הייתה בעזרת תלושים שנקנו על ידי כסף, התושבים היו הולכים לעירייה או לבעל חנות הבגדים וקונים מהם תלושים.
כששיפרה ואימה היו נוסעות באוטובוס הן היו משלמות גרוש ו-2 מיל, בזמנו לא היו מספיק אוטובוסים אז היו דוחסים את האנשים ולא היה כמעט מקום לסיכה!
בשכונת התקווה היה וואדי, וואדי היה כמות של מים שעלתה על גדותיה בזמן הגשמים, המשטרה הייתה באה עם הסוסים כדי להציל את המשפחות.''
כששיפרה ואימה היו נוסעות באוטובוס הן היו משלמות גרוש ו-2 מיל, בזמנו לא היו מספיק אוטובוסים אז היו דוחסים את האנשים ולא היה כמעט מקום לסיכה!
בשכונת התקווה היה וואדי, וואדי היה כמות של מים שעלתה על גדותיה בזמן הגשמים, המשטרה הייתה באה עם הסוסים כדי להציל את המשפחות.''
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה