בשיעור האחרון ראיינתי את שיפרה, וגילינו יחדיו עוד סיפור חיים מרתק:
''לימודים בבית הספר
1) בית הספר אליאנס היה בית ספר יהודי שהיה ברובע היהודי, שהיה יסודי ותיכון. שיפרה למדה יהדות בשפה הצרפתית, מקצוע היהדות היחידי שלימדו היה תנ''ך, ובכלל את השפה העברית למדו פעם בשבוע.
2) לא הכניסו דתות זרות לבית הספר, בית הספר אליאנס היה ליהודים בלבד!
3) אוכלוסיית התלמידים בבית הספר אליאנס, רובם היו במצב טוב ובודדים הקהילה עזרה לשלם סחר לימוד.
4) הקשר בין תלמידי בית הספר היה מאוד חזק והיו ביקורים ובאופן קבוע הייתה לשיפרה חברה ששמה היה דיאמונטה ויש בניהן קשר חזק עד היום הזה.
קהילת בירות
1) בין היהודים והלא יהודים היו יחסי שכנות טובים ואף טובים מאוד, בשנת 1934 לשיפרה היו שכנים פלשתינים ערבים מוסלמים ומאוד עשירים שברחו מישראל לביירות בזמן המלחמה והתגוררו בית מול ביתה של שיפרה, המשפחה הייתה מאוד עשירה ושם המשפחה שלהם היה ''כינען'' היו להם בן ובת שאיתם המשפחה התיידדה.
משפחת סקבה (שם המשפחה של שיפרה לפני חתונתה) לא ידעה כי הם מוסלמים.
השכנים היו מבקרים אותם באופן קבוע, הם היו בלבוש מאוד אירופאי לכן הם לא שמו לב. עד שיום אחד אח של השכן הגיע מפלשתין ומשפחתה של שיפרה הגישה לו משקה חריף, האח סירב וכך גילו שמשפחת כינען מוסלמים.
2) הקהילה היהודית בבירות דאגה למשפחות העניים, גם למזון גם ללבוש וגם לבתי הספר. דאגו להם כמו כל התלמידים לתלבושת אחידה וכך בבית הספר לא הרגישו שהם נתמכים על ידי הקהילה היהודית.
3) הנשים בבירות לא היו עובדות, לא בבית ולא בעבודה רגילה. היו להם משרתות שהיו עושות הכל בשבילם. מעבודות ניקיון עד טיפול בילדים. הנשים היו מעבירות את זמנן בקבלות פנים אחת של השנייה.
4) המבוגרים בבירות תמיד היו נתמכים בילדים, ומעמדם היה טוב מאוד.''
נועה לוי
בשיעור האחרון שיפרה הביאה שועל שהיה מזכרת מאימה, ובאחת מהתמונות ראינו אותה לובשת אותו. 
